מכתב פרידה מיניב שגיא

חברות וחברים יקרים שלום,
הניוזלטר הזה הוא האחרון שאותו אני פותח כמנכ"ל גבעת חביבה. בעוד שבועיים אעביר את הובלת הארגון לידיים המוכשרות והמבטיחות של מיכל סלע.

אני חבר תנועה. חבר השומר הצעיר. גדלתי בתנועה שמאמינה בשוויון האדם, בצדק חברתי, בשותפות בין שונים. בתנועה שמחויבת לפעול כך שערכים אלה יעצבו את מדינת ישראל. לימים הפכתי להיות מזכ"ל השומר הצעיר, מנהיג ומוביל בתנועה. נכנסתי לתפקידי בתנועה בדיוק בחודש שהיחסים בין יהודים וערבים בישראל עברו את המשבר הגדול ביותר בתולדות המדינה, משבר ששינה לתמיד את היחסים - אוקטובר 2000. במשך שנים פעלתי רבות למען שותפות עם אזרחי ישראל הערבים מתוך אמונה יוקדת בדו-קיום. הרגשתי טוב עם המצפון שלי אבל עדיין לא הבנתי כמה רחוק אני מלקדם את מה שהערכים שלי דורשים. בספטמבר 2012 התחלתי לנהל את הארגון החשוב ביותר שהתנועה שלי הקימה בישראל, גבעת חביבה, רק אז התחלתי להבין את השינוי הנדרש בתוכי ובעקבותיו את השינוי הנדרש בארגון, ומכאן במדינה שלי.

כיום, לאחר שמונה וחצי שנים של עיסוק אישי מאוד אינטנסיבי בבניית חברה משותפת בישראל, אני מבין שזהו החזון ההכרחי והיחידי שיאפשר את המשך קיומה של מדינתי כמדינה דמוקרטית שבו זמנית מעניקה שוויון מלא לכול אזרחיה ומהווה בית לאומי לעם היהודי. מדינה שבונה מנגנונים שמאפשרים את קיומה כחברה הוגנת שפועלת למען שוויון, שותפות, צדק ושלום. "מודל החברה המשותפת" בישראל שפותח בגבעת חביבה בשנים שבהן הובלתי את הארגון הינו הכרחי לטובת השינוי הנדרש כדי להבטיח את אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל ויכולתם של שני הלאומים החולקים מולדת משותפת לחיות יחדיו. מזה שמונה וחצי שנים אני נפגש עם אזרחי ישראל הערבים. אלפי מפגשים, אלפי שיחות. הפכתי להיות אדם אחר בשנים אלה. מבין אחרת את עומק האפליה ואי השוויון שממנה סובלים הערבים בישראל. מבין טוב יותר את אחריותי כחלק מהרוב הפריבליגי בישראל. אני אסיר תודה לעושר התרבותי שנחשפתי אליו והפך להיות חלק מעולמי - תרבות ערבית ותרבות יהודית שיוצרות ביחד מרקם אנושי מיוחד ומרשים. אני מחויב להביא את התמורה האישית שהתחוללה בי אל החברה בישראל, אל עמי היהודי, ואל כול מי שמאמין שעתיד העולם הוא ביכולת לקיים שותפות שוויונית בין שוני תרבות.

אני מסיים את הקדנציה המקסימלית שאפשרית לניהול גבעת חביבה בהכרת תודה לזכות שנפלה בחלקי להוביל את הארגון הנפלא הזה. אני מודה ל"חבצלת" על מנהליה ועובדיה על השותפות, האמון והרוח הגבית למהלכים הנועזים ומשני המציאות שעשינו ביחד. ומעל הכול אני אסיר תודה לצוות המדהים של עובדות ועובדי גבעת חביבה, על המסירות וההשקעה, על המצוינות והמקצועיות, על יצירתיות ופיתוח, על אמון ואמונה, על חברות ושותפות. בזכות כול אלה הפכה גבעת חביבה להיות מה שהיא כיום. בזכות כול אלה עוד צפוי לה עתיד משמעותי גדול יותר. בהצלחה לך, מיכל. חיזקו ואימצו!
יניב שגיא