מחקר - התמודדות עם מצב החירום עקב מגפת הקורונה

ממצאים על חוסן והמלצות לאופנים להגברת החוסן החברתי

מחקר חדש של ד"ר ענת אברהמי-מרום, אחראית תחום הערכה בגבעת חביבה, וד"ר רן קוטנר, עד לאחרונה היועץ האקדמי של גבעת חביבה

מחקר זה התבצע בשלבים המאוחרים (בין ה - 9 לאפריל ל - 27 לאפרי ל 2020 ) של הסגר ב"גל הראשון" של התפרצות וירוס הקורונה בישראל. המחקר בחן מימדים שונים בהתמודדות אזרחים עם המצב המשברי וכן בדק את רמות החוסן במספר מעגלים, תוך הבחנה בין קבוצות שונות באוכלוסייה (יהודים וערבים, חילונים ודתיים, תושבי ערים ותושבי ישובים קהילתיים/קיבוצים, ועוד).

בעזרת שאלונים, נערך סקר בו השתתפו כחמש-מאות אנשים מכל רחבי הארץ ומכלל הקבוצות בחברה .

כאמור, נבדקה מידת החוסן של תושבים במעגלים שונים: חוסן אישי המורכב ממצב חיי המשיבים בהווה של תקופת הסג ר במגוון תחומים - עבודה, בריאות, פנאי, יחסים במשפחה וקשרים עם חברים, ומתחושת קוהרנטיות/מצב נפשי בהתמודדות עם מצבי לחץ, (חוסן קהילתי) תפיסת התושבים א ת תפקוד הרשות המקומית, ארגונים חברתיים והתארגנויות אזרחיות בקהילה והיכולת לסמוך עליהם ועל תושבים הגרים בשכנות כגורמים מסייעים להתמודדות עם והתאוששות מהמצב המשברי), חוסן אזורי (מערך היחסים עם רשויות שכנות והיכולת לסמוך עליו כגורם מסייע להתמודדות עם והתאוששות מהמצב המשברי, וחוסן לאומי (התרשמות מתפקוד גופים לאומיים שונים, מהסולידריות החברתית ומהיכולת לסמוך עליהם כגורמים מסייעים להתמודדות ע ם המצב המשבר י ולהתאוששות ממנו) . כמו כן, נבדקה מיד ת האופטימיות ביחס לסיכויי התאוששות מהמשבר בקרב המשיבים. בהשוואה בין מעגלי החוסן השוני ם יש להביא בחשבון את  השוני במידת הציפיה, המשתנה בין מעגל למעגל: הציפיה של אזרחים לתשובות מהמדינה/מהרמה הלאומית, לדוגמא , גבוהה כנראה מהציפייה שלהם לתשובות מגורמים ברמה המקומית וזו כנראה גבוהה מהציפייה ברמה האזורית.

לצד הניתוחים הסטטיסטיים והממצאים יש ולבו במסמך המלצות יישומיות לקובעי מדיניות הנובעות מתוך הממצאים ומתוך המומחיות של הכותבים.

כפי שניתן יהיה לראות, משבר הקורונה מהווה הזדמנות לבחינה מחודשת של סדרי עדיפויות ומערכות יחסים ולמינוף התמודדות משותפת מול "אויב משותף" לטיפוח החוסן החברתי על ידי חיזוק תחושת הסולידריות והשייכות של כל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית (כפי שראינו שהטיפול באוכלוסייה החרדית בבני-ברק ובישובים חרדיים נוספים נתפס כמנוף לקירוב חברתי) .

חלק מההמלצות עוסקות בתהליכי עומק ארוכי טווח ושינויים ברי -קיימא. עם זאת, מאחר שמשבר הקורונה הוא משבר מתמשך, מוצע לפעול לקידום הדברים שניתן לקדם ואף לפעול להשיג תוצאות כבר בתקופת משבר הקורונה .

מוגש לידי :

להל"ן המחקר