קמפיין להעלאת המודעות בקרב הציבור הרחב

אי שוויון בחלוקת התקציבים בין אזרחים יהודים וערבים במדינת ישראל – דיון ונתונים

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לאוגוסט 2020 חיים 1.945 מיליון ערבים בישראל, המהווים 21% מאוכלוסיית המדינה. אזרחי ישראל הערבים סובלים מאז קום המדינה מאפליה תקציבית בתחומים רבים, דבר שהוביל עם השנים לפערים משמעותיים בין יהודים לערבים במדינה.

מצב זה לא זו בלבד שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות של מדינה דמוקרטית אלא אף פוגע בחוסן החברתי והכלכלי של מדינת ישראל, ולכן דורש תיקון יסודי.

על מנת להעלות את המודעות לעניין זה בקרב הציבור הישראלי גבעת חביבה בשיתוף עם קרן פרידריך אברט יזמו קמפיין ברשתות החברתיות כדי להעלות את המודעות בקרב הציבור הישראלי לאי השוויון בחלוקת התקציבים בין אזרחים יהודים וערבים במדינה ולצורך לפעול לשינוי מצב זה.

מדבריו של מנחם בגין ז"ל בנאום שנשא בכנסת ב–1962:

"יש אומרים, כי אי אפשר לנו לתת שיווי זכויות מלא לאזרחים הערביים… משום שאין חל עליהם שיווי חובות מלא. אף זאת טענה מוזרה. נכון, אנו החלטנו לא לחייב את התושבים הערבים, בניגוד לדרוזים, בשירות בצבא. אבל כך החלטנו מרצוננו החופשי. ואני סובר שהנימוק המוסרי הוא בר־תוקף… אנחנו מאמינים שבמדינת היהודים צריך להיות ויהיה שוויון זכויות לכל אזרחיה ללא הבדל דת, לאום ומוצא".

מדבריו של יצחק רבין ז"ל בטקס חלוקת פרסי היצירה על שם לוי אשכול, 1994:

"אנו נמצאים בימים אלה בעיצומו של קרב ללא תותחים, במלחמה ללא אש, שתהיה אולי מן החשובות והמכריעות בתולדות העם היהודי בדורות האחרונים: המלחמה על דמותה של מדינת ישראל. יהיה עלינו לבחור בין דרך של קנאות, נטיות לחלומות של גדולה, השחתת ערכי מוסר ויהדות כתוצאה משליטה בעם אחר, אמונה עיוורת, יוהרת "אני ואפסי עוד" – לבין דרך של קיום חיים יהודיים, דמוקרטיים, ליברליים, מתוך התחשבות באמונותיהם של אחרים, גם בתוכנו, גם לצדנו, כאשר איש באמונתו יחיה."

מדבריו של נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בנאומו לציון יובל 40 שנה להסכם השלום עם מצרים:

"זה המקום לומר בקול ברור – בתקופה האחרונה … אנו נחשפים לשיח בלתי מתקבל על הדעת כלפי אזרחי ישראל הערבים. אני סירבתי ומסרב להאמין שיש מפלגות שוויתרו על דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית בדיבור אחד. מי שמאמין בחובתה של מדינת ישראל להיות יהודית ודמוקרטית במלוא מובן המילה, חייב לזכור שבמדינת ישראל שוויון זכויות מוחלט לכל אזרחיה".

להלן מספר דוגמאות אקטואליות לאי שוויון בחלוקת התקציבים בין אזרחים יהודים וערבים במדינת ישראל:

חינוך

על-פי נתונים רשמיים של משרד החינוך, ההשקעה הממוצעת מתקציב המדינה בשנת 2019 בתלמיד יהודי הייתה 25,647 ₪ בעוד שתלמיד ערבי קיבל 19,947 ₪ בלבד, כלומר תלמיד יהודי קיבל 28% יותר מתלמיד ערבי.

אמנם ההשקעה הממוצעת בתלמיד הערבי עלתה בהתמדה מאז שנת 2014, אך הפער בין תלמידים יהודים וערבים עדיין משמעותי.

>> לחצו כאן לפרטים נוספים

מאמרים בנושא:

>> החילונים נותרו מאחור: תלמידים דתיים מקבלים תקציב גבוה ב-30%

>> האם תיכוניסט ערבי עני באמת מקבל פחות מחצי מיהודי?

 
השקעה חברתית/מעונות יום

היכולת של הורים לילדים קטנים, ובמקרה זה בעיקר של אימהות לילדים קטנים, להשתלב בשוק העבודה תלויה בשורה של גורמים, כאשר אחד המרכזיים הוא נגישותם של מעונות יום.

חלוקה לפי מגזרים באוכלוסייה מלמדת כי האוכלוסייה המשתמשת במעונות היום בצורה המשמעותית ביותר היא האוכלוסייה החרדית, שבה 41% ממשקי הבית עם ילדים בגילאים הרלוונטיים משלבים את ילדיהם במעונות או במשפחתונים. לעומת זאת, במשפחות יהודיות (לא כולל משפחות חרדיות) עומד שיעור זה על 16%, ובמשפחות ערביות על 8% בלבד.

על פי מחקר עדכני של מרכז טאוב – ניצול החסר של מעונות היום בחברה הערבית קשור בין השאר להיעדר מעונות ביישובים ערביים. אמנם מאז 2014 מוקצים כ־20% מסך תקציבי הפיתוח השנתיים לבניית מעונות בישובים ערבים, אך אין בכך די כדי לצמצם את הפערים הקיימים.

>>לחצו לקריאה של המחקר

בריאות

על פי נתונים שפורסמו על ידי מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות בפברואר 2020:

  • השיעור הממוצע של תמותת תינוקות לשנים 2018-2014 בישראל עמד על 1.3 ל- 1,000 לידות חי. בקרב יהודים ואחרים השיעור הסתכם ב- 2.4 ובקרב ערבים ב- 5.4, כלומר הנתון בקרב ערבים הוא כמעט פי שניים מבקרב יהודים.

  • שיעורי התמותה הכללית ל- 1,000 תושבים (מתוקננים לגיל) עמדו בשנת 2017 על 5.7 בקרב גברים ו- 4.0 בקרב נשים. נמצא כי בשנה זו שיעור התמותה המתוקנן בקרב גברים יהודים ואחרים עמד על 5.5 ובקרב גברים ערבים על 7.1. בקרב נשים יהודיות שיעור התמותה המתוקנן הסתכם ב- 3.9 בעוד שבקרב נשים ערביות ב- 4.9.

  • ביישובים שבהם מתגוררים מעל ל- 10 אלף תושבים נמצא שהשיעורים הגבוהים ביותר של מקרי הסוכרת בארץ הם בישובים ערבים: בג'סר א-זרקא (138.1), בקלנסווה (122.5), בתל שבע (111.7) ובאום אל-פחם (110.9).

    תחלואה בסוכרת אינה מתפלגת שווה בין קבוצות חברתיות שונות. כך, לדוגמא, הימצאות המחלה עולה בצורה משמעותית עם ירידה ברמה החברתית-כלכלית של המטופלים. הדבר נכון גם לאיזון סוכרת – רמות איזון גבוהות יותר נצפות בבעלי מעמד חברתי כלכלי גבוה יותר.

    סיכויי ההצלחה בשמירה על איזון סוכרת תלויים במספר גורמים, חלקם קשורים לאיכות הטיפול הרפואי וחלקם למאפייני החולה, אורחות חייו והתנהגותו. לכן העובדה שנגישותם של שרותי רפואה מתאימים ברוב היישובים הערבים מצומצמת, משפיעה לרעה באופן מובהק על צמצום מקרי הסוכרת בחברה הערבית ועל היכולת לשמור על איזונם של חולי הסוכרת הערבים.
תחבורה ציבורית

ממחקר שפורסם על-ידי בנק ישראל בספטמבר 2019 עולה שרמת התחבורה הציבורית בישובים הערביים הגדולים נמוכה בכשליש מרמת התחבורה בישובים יהודיים דומים, ומצבם היחסי לא השתפר מאז 2010. החוקרים מציינים גם כי אחד הגורמים לפער הגדול בין הישובים היהודיים לערביים הוא העובדה שכל תחנות הרכבות נמצאות בשטחם המוניציפלי של ישובים יהודיים.

תרבות

על-פי נתוני משרד האוצר הסתכם תקציב תקנת התרבות הערבית במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, התרבות והספורט בשנת 2019 ב-40 מיליון שקלים. סכום זה מהווה פחות מ-4% מסך תקציב תקנת התרבות, בעוד שהאזרחיות והאזרחים הערבים מהווים כ-21% מאוכלוסיית המדינה.

סרטוני הקמפיין