ביום שלישי (18.2.2025) התקיים בכנסת "יום החברה הערבית", שבמסגרתו נערך דיון בוועדת החינוך של הכנסת על הוראת העברית לערבים. מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, הצהיר בדיון: "יש חשיבות להקניית השפה [העברית] לתלמידים ערבים, וראשי הרשויות ומנהלי בתי הספר, תומכים בכך".

חליל סבאח, יו"ר מועצת התלמידים העירונית בשפרעם, ציין באותו דיון: "כולנו יודעים שהשפה [העברית] חשובה. [אבל] בתי הספר לא מספקים כלים לכך. הלמידה מיושנת וללא תרגול דיבור, ואנחנו נתקלים בחומה בחיים האמיתיים. מפגשי דו־קיום, שיטות הוראה חדשות וטכנולוגיה יכולים לעזור".

תוכנית "שפה משותפת" מתקיימת בחלק מחטיבות הביניים בבתי ספר ערביים. מטרת התוכנית היא "קידום השתלבות בני נוער ערביים בחברה הישראלית, בהשכלה הגבוהה ובשוק התעסוקה, דרך לימוד עברית מדוברת". המורים בתוכנית הם יהודים, דוברי עברית כשפת אם, כאשר לא כולם יודעים ערבית. במסגרת התוכנית, התלמידים לומדים לדבר, ולא להתמקד בלימוד וכתיבה.

שפה משותפת

הלימוד בתוכנית הוא חווייתי: התלמידים משוחחים בכיתה בעברית, בעיקר על נושאים קלילים ויום־יומיים, צופים בסרטונים, משחקים, ומכינים מצגות והצגות. חלק ניכר מהשיעור מתבצע בקבוצות קטנות, והמורים מדברים אך ורק בעברית – בדומה לשיטות ההוראה באולפן לעולים.

כיום מלמדים את התוכנית 31 מורים ב־50 בתי ספר – כמחצית מחטיבות הביניים במערכת החינוך הממלכתי־ערבי ביישובים ואזורים שונים בארץ. רק חלק מהכיתות בכל בית ספר משתתפות בתוכנית, וכל כיתה מקבלת שיעור אחד בלבד בשבוע.

משרד החינוך מחליט היכן ילמדו את התוכנית, ומנהלי בתי הספר מחליטים באילו כיתות. חלק מהמנהלים מייעדים אותה לתלמידים מצטיינים, אחרים לתלמידים עם קשיים, ואחרים לרגילים. עד כה השתתפו בתוכנית כ־18 אלף תלמידים.

לדברי מנכ"לית גבעת חביבה, מיכל סלע: "התלמידים הערבים לומדים עברית הרבה שעות בשבוע, הרבה שנים. אבל כל הלימוד מתמקד בקריאה ובכתיבה, תחביר ודקדוק פורמליים, והם כמעט לא מדברים עברית. הבנו שכדי שידעו לדבר, נדרשת שיטה שונה. דור ההורים של התלמידים של היום דיבר עברית. כיום, רמת העברית של התלמידים הולכת ויורדת – וזה מתחיל להיות חסם בהשתלבותם במקומות עבודה, לימודים וחיי היום־יום בארץ".

כתבתו של תני גולדשטיין – כאן.