בחודש אפריל 2024 עלתה להצבעה בוועדת החינוך של הכנסת הצעת חוק לפיקוח על מורים ובתי ספר, בשם הארוך "איסור העסקת מורשעי ותומכי טרור ופיקוח על תכני הלימוד למניעת הסתה". תחת הכותרת הזו מסתתר חוק אחר לגמרי, רחוק שנות אור מכוונה אמיתית לשמירה על ביטחון התלמידים המורים בבתי הספר. הצעת החוק הזו מבקשת להגביר את הפיקוח על עובדי הוראה ערבים כדי להרחיק ממערכת החינוך "תומכי טרור". בפועל, ההצעה מסמנת את כל המורים הערבים כחשודים פוטנציאלים בטרור – בניגוד גמור להמלצות המקצועיות של משרד המשפטים, משרד החינוך ושירות הביטחון – שמתנגדים להתייחס לאוכלוסיית המורים כאוכלוסייה שדורשת איזשהו "מעקב" ובדיקה.
במערכת החינוך כבר יש אפשרות לפטר עובדי הוראה שאינם מתאימים לתפקיד, ולכן אין צורך בחוק הזה וברור שכל המטרה שלו היא לאיים על האזרחים והתושבים הערבים. לסמן אותם כאויב מבית ולבטל את חופש הביטוי שלהם. עכשיו נדרשים צעדים הפוכים – צריך לעזור למורים הערבים לחנך להומניות, לסובלנות, לדיאלוג ולחיים משותפים. לתת להם גב, להיות בדיאלוג חינוכי אמיתי עם התלמידים, להעניק חינוך ערכי לפיתוח זהות התלמידים והיכרות אמיתית עם החברה הישראלית. הצעת החוק היא צעד אחורה במאבק למען מערכת חינוך שתגדל כן אזרחים שווים ומעורבים, כך שעלינו לעמוד יחד ולדרוש חופש לחנך בשביל שיהיה כאן עתיד משותף טוב יותר.