סקירה

כנס גבעת חביבה ל"שותפות בין קהילות" הפגיש מעל ל-150 תושבי וראשי רשויות מקומיות, נציגי ארגוני חברה אזרחיים והמגזר הפרטי, אקדמאים, דיפלומטים, תורמים ומשתתפים מקרב הציבור הרחב היהודי והערבי. בנוסף על כך, 25 מחברי אגודות הידידים של גבעת חביבה באירופה וארה"ב השתתפו באירוע. הכנס היווה קרקע פורייה לדיונים עשירים ולשיתוף בהתנסויות במתן מענה לצורך המתגבר בבניית קהילה משותפת בישראל כיום.

הנקודות המרכזיות שעלו בכל אחד מארבעת הפנלים מובאות בזאת:

1. מנהיגות לקהילות משותפות

• הדרת האוכלוסייה הערבית מהחיים הציבוריים מהווה מכשול עיקרי לבניית חברה משותפת;  אין שר ערבי בממשלה החדשה ואין ייצוג ערבי בערוצי הטלוויזיה ורדיו המרכזיים. חשיפתם של האזרחים היהודים מן השורה לאזרחים ערבים מוגבלת לעיתים קרובות לחשיפה תקשורתית שלילית הקשורה לתחומים כגון טרור ופשיעה.
• טיפוח מרחבים משותפים בסביבת העבודה יכול לקדם במידה רבה היווצרות אינטראקציה חיובית ויחסים בין-אישיים בין ערבים ויהודים.
• חלה עלייה משמעותית רחבת היקף בגילויי אלימות והתבטאויות גזעניות ; דבר המגביר את הצורך בארגונים כמו גבעת חביבה אשר ביכולתם להיאבק במגמות כאלו באמצעות פעולות שביכולתן ליצור מרחבים קהילתיים משותפים עבור ערבים ויהודים.
• קיים צורך בהכנסת הוראת השפה הערבית למערכת החינוך בישראל מגיל צעיר, ובנוסף בשילוב של מורים יהודים וערבים יחדיו במערכת בתי הספר בכלל.
• כוחם הפוליטי של אזרחים ערבים בישראל מוגבל על ידי דפוסי הצבעה מגזריים; ביכולתם למלא תפקיד חשוב בהשפעה על שותפויות פוליטיות מפלגתיות.
• ישנו צורך בניסוח ואכיפת חקיקה חדשה למלחמה בגזענות.
• הגנה על זכויות המיעוט הינה אחד המרכיבים לבנין חברות משותפות.

• רשויות מקומיות פעלו להשגת היעד של חברה משותפת, אך חסרה תמיכה הולמת במטרה זו מצד הממשלה.
• המנהיגות המקומית והתושבים צריכים להביא לידי ביטוי ברמה הארצית, את האינטרס שלהם ביצירת לכידות חברתית.
• הרשויות המקומיות צריכות להגדיר כלים ודרכי פעולה להשגת מטרה זו (כגון: שלטי ערים בשתי השפות, תכניות קהילתיות וכו'.)
• למרות קיצוצים בתקציבים, עוד ישנה תקווה שמימון ממשלתי יוקצה לקידום יוזמת "חיים משותפים" אשר פותחה על ידי מרכז השלטון המקומי בישראל.
• העבודה עם ראשי רשויות הינה תנאי נחוץ אך לא מספיק לבניית קהילות משותפות –  המעורבות של רמת השטח מתחייבת על מנת ששינוי אמיתי יתחולל.
• לצד המגמות השליליות ונקודות המבט הפסימיות, קיים שיח אלטרנטיבי המאמין שהשינוי אפשרי והקורא לפעול להעצמת יכולתה של ההנהגה המקומית לטיפוח סולידריות, שותפות וצדק חברתי. 
• החידוש העיקרי המוצג בכנס זה הינה ההשקפה הרואה ברשות המקומית לא ספקית שירותים בלבד, אלא גם מנוע לשינוי חברתי. מנקודת מבט זו, ראשי ערים אינם מתפקדים  רק כמנהלי ערים אלא כמנהלי קהילות.

מודל גבעת חביבה לבניית חברה משותפת קיבל את ביטויו דרך הצגת תכנית הדגל "שותפות בין קהילות" והתנסויות מהשטח. ראשי ערים המשתתפים בתוכנית בחנו את חשיבותה של התוכנית והשפעתה על קהילותיהם:

• נזה מסארוה, ראש העיר כפר קרע:
  "לשבת ולהתלונן על אי צדק לא יעזור לתושבינו וגם לא להתקדמותנו. התחלת התוכנית בכפר קרע עם פרדס חנה-כרכור הניבה תוצאות חיוביות. לפני התוכנית, רק 2,000 יהודים בשנה ביקרו בכפר קרע – כעת אנו מקבלים את פניהם של 15,000 מבקרים בשנה. זהו דבר טוב הן עבור ההתפתחות הכלכלית והחברתית והן עבור הרוח הקהילתית. יחסים טובים בין ראשי הערים יכולים להוביל את התושבים לקראת יצירת חברה משותפת."
• אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה: "בעבר, היחסים בין ערבים ויהודים בתוך הרשות המקומית לא נבנו באופן שווה. היום,  ערבים ויהודים דומים בהישגים לימודיים ושאיפות. זה אפשרי והכרחי לייצור דיאלוג ושיתוף פעולה בין שתי האוכלוסיות הללו על בסיס שוויוני."
• מורסי אבו מוך, ראש העיר באקה אל-גרביה:
  "יחסי שכנות הם דבר טוב עבור כולם. לפני הפרויקט, לא הכרתי את אילן שדה. ולאחר שהכרתי אותו, דעותיי השתנו וכעת ישנה עיר אחת גדולה שתיקרא "באקה – מנשה". תוך שנתיים - שלוש תראו באקה אחרת. כולי תקווה שהפרויקט יצליח. אני אמשיך להילחם על זכויותינו במקביל למחויבותי והמשך עבודתי על הפרויקט הזה."
   

4. חברה משותפת: סדר יום חדש לבניית דמוקרטיה בישראל?

• שתי מגמות הביאו לירידה משמעותית בתמיכה הכספית בפעילויות למען דו-קיום וחברה משותפת בישראל: 1) האכזבה של קהילת התורמים מחוסר ההתקדמות 2) הדה-לגיטימציה של הקהילה הערבית ותומכיה על ידי הממשלה.
• במחובר עם פתיחת המשבר הכלכלי העולמי, הדבר הביא לכך שסדר העדיפויות השתנה לטובת העצמת המגזר הערבי והמאבק המשותף נגד הגזענות.
• לחץ של הOECD  על הממשלה להגדיל את התמיכה הכלכלית עבור המגזר הערבי הביא לשחרור כספי קרנות עבור פעילויות בין-קהילתיות ורב-תרבותיות אשר קיבלו פחות תמיכה בשנים האחרונות.
• הקרנות מבינות שאי-אפשר להילחם למען שוויון ללא דיאלוג. ישנה הרגשה שהדברים שמתפתחים בשטח משקפים עניין גדל ביצירת חברה משותפת.
• למודלים חדשים המבוססים על מועצות מקומיות ואזוריות יש פוטנציאל גדול ליצירת שינוי.
• קהילות יהודיות ליברליות בארצות הברית מתחברות לנושאי החברה המשותפת והשוויון כמימוש הערך היהודי של "תיקון עולם", אשר טומן בחובו הרבה מעבר לתמיכה כספית בלבד.
• פילנתרופיה ישראלית הינה פקטור חשוב בדיון זה; גיוס כספים מחו"ל מול מקורות תמיכה ישראליים הינו מודל מוצלח שראוי לשכפל אותו. יש גם צורך לקדם גיוס כספים ממקורות ערביים. אזרחים ישראלים קובעים את סדר היום הסוציו-אקונומי; תורמים יכולים לחזק ולהגדיל את  השפעתם. ככל שתגדל יכולתם של הארגונים הישראליים לעבוד ביחד, כך גם תגדל יכולתם להשפיע על התורמים והחברה ככלל.

מסקנות

יניב שגיא, מנכ"ל גבעת חביבה, סיכם את הכנס והדגיש שתי נקודות חשובות אשר עלו מהדיונים שהתקיימו ביום זה כמו גם את החזון להמשך הדרך:

• קריאה מהרמה המקומית לבניית חברה משותפת והצורך בתמיכה ברמה הלאומית הארצית: ראשי ערים, רשויות מקומיות, ארגונים לא ממשלתיים, פעילים, אקדמאיים, תורמים ודיפלומטים שיקפו את האינטרס החזק של החברה האזרחית הישראלית וההנהגה הפוליטית המקומית בעצירת גלי הגזענות, השנאה והפילוג בחברה. מובן מאליו שמאמצים מקומיים דורשים תמיכה ברמה הממשלתית במדיניות, ביישום ובמשאבים על מנת לחולל שינוי אמיתי לקראת הקמת חברה משותפת בין ערבים יהודים בישראל.
• לא יוכל להיות צדק חברתי ללא שותפות שוויונית בין ערבים ויהודים:               
  התנועה למען צדק חברתי אשר הכתה שורש בחברה הישראלית, לא תוכל להשיג את מטרותיה מבלי להקדיש תשומת הלב לפערים הכלכליים והחברתיים הגדלים בין ערבים ויהודים.  לכידות חברתית ושותפות בין יהודים וערבים חייבות לקבל עדיפות גבוהה בסדר היום הציבורי כמרכיבים חיוניים לקיום צדק חברתי בישראל.
• הדרך הלאה – גבעת חביבה כמוקד ארצי לפעילות "אנשים לאנשים" וחברה משותפת: גבעת חביבה מביעה את הערכתה לכל אלו אשר השתתפו בכנס "שותפות בין קהילות". כולנו תקווה שזו יכולה להיות ההתחלה עבור הזדמנויות חדשות לשיתוף פעולה בין ארגונים הפועלים למען עניינים דומים. אכן, כוונתה של גבעת חביבה הינה למלא תפקיד ראשי באיגום הפעילויות הקיימות, הידע והמשאבים שביכולתם להגביר את השפעתנו הקולקטיבית על טיפוח חברה ישראלית משותפת, דמוקרטית וצודקת.
• אנו מצפים לעבוד עם כולכם במשותף בחודשים הבאים ולהתכנס שוב להערכת ההתקדמות ודיון מחודש, בכנס "שותפות בין קהילות" השני של גבעת חביבה ב- 2014.