חדשות ועדכונים
יוני 2019

סיכום פעילות : סמינר סיכום שנה, תכנית "יהיה בסדר"
מורי וצוות תכנית "יהיה בסדר" התכנסו ב-11.6.19 לסמינר סיכום השנה של התכנית בספרייה של גבעת חביבה. אל הסמינר הגיעו מורים מכל קצוות הארץ, המשתתפים בתכנית.
הפעילות נפתחה בברכות צוות התכנית. לאחר מכן, התקיימו הרצאה ודיון אותם העביר מר כאמל אגברייה, יועצו של ראש עיריית ת"א-יפו ליחסי יהודי-ערבים ומדריך ב"מכון מרחבים" המקדם שילוב מורים מהמגזר הערבי בבתי-ספר יהודיים. ההרצאה עסקה בהתמודדות המורה בכיתה עם סוגיות תרבותיות רגישות. המורים גילו עניין וקשב רב ותרמו רבות לדיון הפורה שהתפתח בעקבות ההרצאה – שיתפו מורים אחרים באתגרים איתם הם מתמודדים, בדרכים יצירתיות לפתרון בעיות בכיתה ועוד.


דרושות/ים
לתכנית "יהיה בסדר" של גבעת חביבה בשותפות עם האגף לחינוך ערבי במשרד החינוך,
דרושות/ים מורותים בעלי שפת אם עברית ללמד בבתי ספר ערביים בכל הארץ .
מדובר בתכנית חדשנית ומאתגרת ללימוד השיח בעברית בחטיבות ביניים בבתי ספר ערביים.
התכנית פועלת משנת 2014 בשותפות משרד החינוך.
שליחת קורות חיים לכתובת: ybeseder_rakezet@givathaviva.org.i


אפריל 2019

ב- 11.4 התקיים 'יום שיא' בעברית בחט"ב בועיינה אלנג'ידאת אותו ארגנה רעות פולביאן, שמלמדת במסגרת תכנית "יהיה בסדר". הפעילות התבצעה בכל כיתות ז' כאשר כל כיתה בחרה מדינה והכינה עליה חומר בעברית, דגל, לבוש ומאכלים ומנהגים האופייניים לאותה מדינה.

 
 
 
 
ינואר 2019
 
יהיה בסדר" - העשרה בשפה העברית
יניב שגיא מנכ"ל גבעת חביבה ונסרין סייף מנהלת תכנית "יהיה בסדר" ביקרו החודש בשלושה בתי ספר באום אלפחם המשתתפים בתכנית.
יניב שגיא הביע את התרשמותו מיחס המנהלים לתכנית, מחויבותם להמשך התכנית והגדלתה והתמיכה במורים היהודיים שמעבירים אותה.
"יצאתי מאוד מעודד מהסיור ומלא הערכה למנהלים, לצוותי המורים שמלמדים עברית בבתי הספר. שמחתי לראות שהם מרגישים טוב בבתי הספר וללמוד על הקשר בין התלמיד מהחברה הערבית למורה אהוב/ה מהחברה היהודית וההכרות עם תרבות ישראל המתלווה להוראת העברית".
מנהלי בתי הספר ציינו את התרומה המשמעותית של התוכנית לתלמידים, העלייה ברמת העברית והקשרים האמיצים שלהם עם המורות והמורים גם מעבר לשעות הלימודים.
 
 
 
יולי 2018

הכשרות למורי תכנית "יהיה בסדר"
בהמשך לתהליך גיוס המורים לתכנית "יהיה בסדר" התקיימו החודש בהצלחה ארבעה ימי הכשרה בשלושה מחוזות שונים של משרד החינוך.
ההכשרה הועברה על ידי מורים וותיקים בתכנית שהתייחסו לנושאים אלה:
  • תכנית "יהיה בסדר" – מציאות בשטח ויעדים
  • השתלבות המורה היהודי בבית הספר הערבי
  • הוראה רגישה תרבותית 
  • פדגוגיה מותאמת להוראת שפה מדוברת – מודל שיעור וכלים פדגוגיים
  • כלים יצירתיים לעבודה בשטח מאתגר 

 

 

ינואר 2018


סיכום כנס מורי "יהיה בסדר" מס' 2 לשנה"ל תשע"ח – 30.1.18

בכנס השתתפו 38 מורות ומורים והוא נחלק לשנים:

חלק 1- הרצאת מר אשרף ג'אבור: הנגשת האקדמיה לתלמידים בחברה הערבית

אשרף הינו מנהל תכנית "רואד" להנגשת האקדמיה בישראל לתלמידי תיכון מן החברה הערבית באמצעות קיום מכינות אשר מקדמות הן את השליטה בשפה והן כלים לניהול זמן אפקטיבי.

האקדמיה הישראלית כדאית עבור התלמיד הערבי מפאת קרבתה הגיאוגרפית, עלות הלימודים הנמוכה יותר באונ' עפ"י רוב (יחסית לאלטרנטיבות הנפוצות בירדן ובתורכיה), ובעיקר מפאת היישומיות הגבוהה יותר של התואר בכלל ישראל (ולא רק בתוך החברה הערבית). אולם עבור התלמידים היא נתפשת כקשה להשגה – בעיקר מפאת השפה והתרבות. בנוסף, רווחת הבנה בקרב רבים מהם כי השפה האנגלית חשובה יותר עבורם מן העברית, ופותחת עבורם דלתות רבות יותר.

גם האקדמיה הישראלית מציבה מצדה מכשולים משמעותיים בפני התלמיד הערבי, בהם הוא נתקל לראשונה במבחן הפסיכומטרי. על כל מי שנבחן במבחן מתורגם להיבחן בהמשך גם בבחינת יה"ל, הבודקת את יכולות ההבנה והביטוי בעברית (למעשה, מתבקש להפגין זאת בשלוש שפות – ערבית ספרותית שאיננה שגורה בפי רבים, עברית ואנגלית). משהתקבל לאקדמיה מעומת התלמיד עם חוסר שליטתו בעברית מדוברת (עליה מן הסתם לא נבחן בפסיכומטרי) ומתקשה להתמודד עם הציפייה ממנו להיות עצמאי לחלוטין.  עקב כך, נצפתה מגמה הולכת ומחריפה של נשירה בשנת הלימודים הראשונה של תלמידים ערבים.. לסיכומו של עניין, האקדמיה מפספסת את התלמיד הערבי, והוא מפספס הזדמנות קריטית להשתלב בחברה הישראלית.

תכנית "רואד" כאמור פועלת בשני מוקדים.

המוקד ההסברתי, מפגש בתיכונים:

  • הטמעת חיוניותה של העברית המדוברת להשתלבות באקדמיה, הסברה והפחתת חששות מפני המפגש עם החברה הישראלית.
  • עידוד הרשמה ל-5 יח"ל בעברית (המכילה כיום גם יחידה בעברית מדוברת) ומתן סיוע בלימודים.
  • סיוע בלימודים למבחן יה"ל ועידוד הרשמה למכינה;

המכינה:

  • משווקת כמסגרת שיכולה להזניק את התלמיד למצוינות ולהעניק כלים בלעדיים. זאת בכדי להיאבק בתדמית ש"מי שלא יכול לגשת רגיל לבחינה ולעבור אותה בעצם נכשל."
  • מסגרת עצמאית יותר מהתיכון, אך פחות מהאוניברסיטה. שלב ביניים שמסייע בהסתגלות.
  • כלים לניהול זמן וארגון מידע בהתאם למצופה מן התלמידים באקדמיה.
  • חיזוק תהליכי תרגום סימולטני – גם בערבית (מדוברת לספרותית) וגם בעברית.

 

חלק 2- שולחן עגול עם מנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל אבואב

בפתיחת חלק זה של הכנס עבר המנכ"ל ולחץ את ידם של כל המורים הנוכחים, שאל היכן הם מלמדים, אילו כיתות וכמה. ניכר היה כי הוא בקיא איזה מנהל נמצא בכל בית ספר, המצב הסוציו-אקונומי של בתי הספר ורמת התלמידים שם באופן כללי. עובדה זו הרשימה מאוד את המורים, והם הזכירו זאת בסוף הכנס – בעיקר כסימן מבטיח לכך שלוקחים את עבודתם בתכנית ברצינות וכי ישנה עבורם אוזן קשבת גם בערכאות הגבוהות.

להלן הישגי התכנית, כפי שבוטאו ע"י המורים:

  • ההתמדה משתלמת – הישג משותף לכל הדוברים היה תחושת החיבור לתלמידים. התחממות היחסים לאורך זמן ביטאה גם פתיחות רבה יותר לשפה העברית, אשר באה לידי ביטוי בין היתר בשיחות מסדרון יזומות מצד התלמידים (לרבות כאלו שאינם למעשה תלמידים של המורה).
  • התגברות על מתיחויות – היו מורים שציינו כי חששו מאוד מתגובת התלמידים אליהם, כיהודים מחד וכנציגי החברה היהודית מאידך. לרוב תלמיד שהינו בטוח יותר בשליטתו בעברית, יביע עבור חבריו את הסתייגויותיו מהימצאותו של המורה בכיתה,  או יעלה טענות פוליטיות. מורי התכנית זיהו את התקשורת עם תלמידים אלו כשער להעלאת הביטחון של השאר – על ידי חשיפתם למגוון הדעות הקיים בחברה הישראלית והחופש לבטאן. המורים ציינו כי הדבר היווה נקודת מפנה בתפקידם בבית הספר.
  • יתרונות הרציפות – מורים אשר לימדו באותם בתי הספר מעל לשנה דיווחו כי צפו בשיפור ניכר בביטחון בהתבטאות בעברית בקרב הכיתות שלימדו. הדבר בא לידי ביטוי גם בציוני העברית "הרגילים" (לדוגמא, עלייה בציונים של תלמידי כיתות ט' משנה לשנה). בכך גם נפתח להם צוהר ליזום שיתופי פעולה עם בתי ספר יהודיים ולקיים מפגשים סובבי שפה ותרבות. זהו יישום מטרות העל של התכנית במסגרת רחבה אף יותר.

נקודות לשיפור שהעלו המורים:

  • ביטחון תעסוקתי – הסוגיה שעלתה בעניין השיבוצים השנה סביב היכולת לצבור ותק במסגרת התכנית הותירה מורים רבים בתחושת חוסר וודאות (חלקם אף פרש). הטיפול המסור שנתן משרד החינוך אפשר החרגת מעמד עבור מורים רבים בתכנית בחודשים הראשונים של שנה"ל הנוכחית, ומכאן איפשר גם את שיבוצם. עם זאת מדובר בפתרון לשנה"ל זו ורבים חוששים ממה יקרה בשנה הבאה.
  • מרחק בין מקום מגורים למקום העבודה – השיבוץ לאחר תחילת שנת הלימודים אמנם הבטיח את תעסוקתם השנה, אך לא יכול היה גם להתאים באופן אידיאלי למקום מגוריהם של חלק מהמורים. הם מקווים כי שינוי בתהליך השיבוץ יוכל לסייע גם בסוגיה זו.
  • שימור הרציפות – עמדנו קודם על היתרונות שברציפות. צידו השני של המטבע הוא החיסרון שבאי-הרציפות. מדובר במורים שצריכים להתחיל מחדש את קליטתם בכל שנה בבית הספר, מה שחוסם את אפשרותם להתמיד בתהליך החינוכי שהחלו בבית הספר הקודם (בלא רציפות כמובן שלא ניתן גם לכמת את הצלחתם של התלמידים בצורה מהימנה מספיק).
  • שעות – בהמשך לסעיף הקודם, מתארים מורים רבים מצב בו אינם יכולים לראות את תלמידיהם באופן רציף מספיק מפאת מיעוט שעות הלימוד (שעה שבועית), חלוקת הכיתות לחצאים (שעה דו-שבועית, אמצעי שעוזר מצד שני בשמירה על המשמעת), או פיזור שעות העבודה שלהם בין בתי ספר שונים. לכך מתווספת אי הוודאות בבתי ספר מסוימים באשר לבניית מערכת השעות, שלעיתים מושלמת רק לאחר חג סוכות
  • מורה מלווה בכיתות מלאות – כיתות מלאות הינן אתגר משמעתי גדול במיוחד כאשר המורה איננו בבקיא בשפת אמם של התלמידים, והוא נשלח לשם בכדי שיהיו בקיאים יותר בשפת אמו שלו. עובדה זו בולטת אף יותר בכיתות בהן רמת השליטה הינה הטרוגנית וישנם "מוקדי הפרעה". מורים אלו מבקשים את הבנת המנהלים בצורך העקבי במורה מלווה שיכיר את מטרתו של המורה בתכנית ויוכל לעבוד עמו בשיתוף פעולה. 





נובמבר - דצמבר 2017
 


במהלך השבועות האחרונים התקיימו סיורים של צוות התכנית בחטיבות ביניים המשתתפות בתכנית "יהיה בסדר" במחוז צפון של משרד החינוך. 13 ממורי "יהיה בסדר" מעבירים אותה ב-20 בתי ספר במחוז זה.
מנהלת התכנית, נסרין סייף, נפגשת בכל סיור עם מנהל/ת הבית ספר וצופה בשיעור של המורה שלנו.




יולי 2017


שנה שלישית פוריה ומוצלחת לתכנית "יהיה בסדר"
הסתיימה שנת הלימודים תשע"ז, שנה שלישית מוצלחת ועשירה לתכנית "יהיה בסדר" בחטיבות ביניים ערביות בארבע מחוזות: צפון, חיפה, מרכז ודרום.
התכנית הופעלה ב58 בתי ספר, יחד עם 45 מורים.
חלק מהמורים עברו השתלמות מקצועית של 30 שעות, בנוסף לקורס ערבית שהתקיים בגבעת חביבה.
התקיימו כ50 פעילויות כיתתיות לאורך כל השנה בכל בתי הספר בנוסף ל"ימי שיא" בעברית.
במשך השנה התקיימו שלושה סמינרים למורי התכנית שנועדו להעשיר את המורים פדגוגית ומקצועית ולדון בנושאים החשובים להם.

צוות היגוי של מורי "יהיה בסדר":
צוות ההיגוי בנוי משלושה מורים בתכנית, בהנהלת עומרי אפרת (רכז שטח ולווי) . מטרותיו הינן לחבר מערכי שיעור חדשים בהתאם לצרכי מורי התכנית ובהסתמכות על הניסיון המגוון שלהם. מאז הקמתו במרץ האחרון, ייצרנו ידע בנוגע לצרכי מורים שונים מרקעים שונים ובבתי ספר שונים, בנינו פורמטים למערכי שיעור ותשתית לתכנית לימודים כרשת תמיכה עבור מורים בבתי ספר חסרי יכולות מתוקשבות.
 
לאחר סדרת פגישות בין הנהלת התכנית ונציגי מוריה לבין מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית), ובדיקה של הלומדה ותכני הלימוד בסדרת "גולשים בעברית", הוחלט לאמץ אותה כלומדה המובילה של "יהיה בסדר" בשנה הבאה, תשע"ח.
לשיתוף הפעולה כמה יתרונות מרכזיים:
  • 90 יחידות לימוד דיגיטליות אשר מתכתבות עם מטרות העל של "יהיה בסדר" (שילוב תעסוקתי, חברתי ואקדמי)
  • מקראה לתלמיד + מדריך למורה מודפסים, ונפרדים עבור כל שכבה
  • פיתוח פדגוגי בזמן אמת – התאמה, הרחבה ושדרוג מערכי שיעור בהתאם לצרכי מוריי התכנית (ייעשה בתיווך צוות ההיגוי)
  • בסיס לאינטגרציה ברורה יותר של מוריי התכנית עם צוותי העברית בבתי הספר
  • מדריכים מטעם מט"ח בפריסה ארצית
במקביל, אנו ממשיכים לעבוד על פיתוח מאגר מערכי שיעור מטעמנו, אשר נועדו לסייע לכל המורים שעובדים בבתי ספר בהם אין תשתית מתוקשבת.

יחד עם אגף א' לחינוך במגזר הערבי, הנהלת התכנית נערכת לתשע"ח
לצמיחה ארצית בכל המחוזות בארץ - צפון, חיפה, מרכז ודרום – בכ-100 בתי ספר. לקראת תשע"ח התבקשנו לגייס 80 מורים. עד עתה גויסו 55 מורים חדשים, שעברו סדרה של ראיונות בהצלחה. בנוסף ל-31 מורים ממשיכים.






יוני 2017


"יהיה בסדר", תכנית ההעשרה בשפה העבריתמרחיבה את הידע בשפה ובתרבות העברית בקרב תלמידים ערבים ומגבירה את יכולתם להצליח בחברה הישראלית, במקביל להפחתת הפחדים, העוינות והדעות הקדומות שלהם כלפי האזרחים היהודים. 

לאחר הרצה ניסיונית של התכנית ביותר מ-80 כיתות בשנת הלימודים תשע"ה, מתכננת גבעת חביבה להרחיב את התכנית בשנת הלימודים תשע"ו ליותר מ -250 כיתות. התכנית מספקת שיעורי העשרה שבועיים לאורך כל שנת הלימודים לתלמידים בכיתות ז', ח', ט' עם מורים דוברי עברית כשפת-אם ובעזרת חומרים חדשניים שפותחו במיוחד  עבור התוכנית.

 

בעקבות הצלחת הפיילוט בשנה הראשונה, הודיע משרד החינוך באוגוסט  2015 על תמיכתו בתכנית ועל כוונתו להרחיבה לכל תלמידי חטיבת הביניים הערבים בפריסה ארצית, בנוסף להרחבתה לבתי ספר תיכון ולכיתות בית הספר היסודי. בשלב הנוכחי עוסקת גבעת חביבה בגיוס והכשרת מורים נוספים, ותמיכה בפיתוח של חומרי לימוד נוספים.

 

חוסר בקיאות בעברית הוא מחסום רציני לקידום חברתי-כלכלי ולהשתלבות חברתית, כלכלית ותרבותית. עברית היא השפה הראשית הנמצאת בשימוש במוסדות הממשלה, בעסקים, בתקשורת ובמוסדות השכלה גבוהה. ההוראה במוסדות אקדמיים בישראל היא בעברית, מה שהופך את השליטה בשפה העברית לחיונית עבור רכישת ההשכלה הגבוהה הנחוצה לפיתוח קריירה. חיזוק הידע בשפה העברית ובתרבותה מגיל מוקדם הוא מפתח ליצירתה של חברה משותפת וההשתתפות בה. מורים יהודים נכנסים לכיתות ערביות בניסיון לשבור את המחסומים.

 Image result for facebook kids

 

 עדכונים אחרונים...


 

סיור צוות התכנית "יהיה בסדר" בין בתי הספר המשתתפים בתכנית.

 

צוות תכנית "יהיה בסדר" המשיכו את הסיורים בבתי הספר שמשתתפים בתכנית "יהיה בסדר" .
בשבועיים האחרונים ביקרנו את בתי הספר ביישובים האלה: תרשיחא, נחף, כאבול, דיר אלאסד, אום אלפחם, מוסמוס, ברטעה, עארה, ערערה, מייסר, זימר, כפר קרע, כפר קאסם, כפר ברא וג'לג'וליה.

במסגרת הביקורים מנהלת התכנית נסרין סייף נפגשה עם המנהלים ורכזי מקצוע העברית ומורי התכנית על מנת לקדם את שיתוף הפעולה בבתי הספר בנוסף לצפייה בשיעורים, כל בית ספר קבל פוסטרים ופרוספקטים של התכנית.

במסגרת הסיור בחט"ב עתיד אלנהדה כפר קרע, המנהל אשרף סביחאת אירח אותנו יחד עם נציגי קרן שוקן, מחמד דראושה מנהל מרכז שוויון וחברה משותפת הסביר להם על החברה הערבית.

תודה למורים שלנו:
יעל שריג : חט"ב אבן סינא, חט"ב אלחיאת כפר קאסם
אורנית שפיר מלך : חט"ב כאבול
יפעת בן דרור : חט"ב עתיד אלנהדה כפר קרע

  

190520194