דני, קיבוץ יטבתה

ו' באדר תשס"ו, 6.3.2006

שלום לאנשי המרכז היהודי - ערבי לשלום ב'גבעת חביבה'.

 

במקרה נתקלתי באסופת מכתבים שפרסמתם לאחרונה ב'אתר הקיבוצים' באינטרנט,

מה שהזכיר לי מייד את הסיפור האמיתי והטרי שהתרחש אצלנו בבית רק לפני 4 ימים:

 

ביה"ס האזורי המקיף 'מעלה שחרות', של ישובי הערבה הדרומית ('חבל אילות') מקיים עם תלמידי הכיתות י'-י"ב

'פרוייקט' הנמשך כבר 5 שנים, בשם 'נתיבים משותפים'.

במסגרת התכנית הזאת נפגשים בכל כמה חודשים התלמידים השותפים בה (מבחירתם) עם תלמידים מקבילים להם בגיל

מביה"ס התיכון ב'עין מאהל' שליד נצרת. המפגשים כוללים לפחות יומיים של פעילויות משותפות וכמובן - ארוח הדדי בבתי המשתתפים.

בשבוע שעבר הגיע תורם של החבר'ה שלנו, בהם צעיר בנינו הלומד בכיתה י"א, לארח את חבריהם מהגליל.

אחד מ-3 האורחים שלנו מתארח אצלנו כבר 3 שנים, (והבן שלנו אצלו), ומרגיש כאן ממש 'בבית'.

גם היה כבר מפגש בין האמהות שלהם (ב'עין מאהל').

 

מה כל זה קשור ל'גבעת חביבה' ?  או !  -

 

 

לפני כ-12 שנים דחה בכור בנינו את גיוסו בשנה, כדי ללמוד בקורס הארוך לערבית ב'גבעה'.

השתלבו 'המקרים', ובערב בו התארחו אצלנו 3 בני עין מאהל' הגיע גם בננו הבכור לביקור - - -

וכאשר פתח את פיו בערבית בשיחה שהתקיימה עם החבר'ה, הם 'חטפו שוק' !

"הוא מדבר ערבית יותר טוב מאיתנו !" פלט לבסוף אחד מהם, לאחר ש'חזרה אליו נשימתו'.

"אילולי ראינו אותו בעינינו, וידענו מי הוא, ורק היינו שומעים את דיבורו ואת היגויו - לא היינו בכלל מעלים בדעתנו שהוא איננו ערבי אמיתי !"

 

זהו פרייה (אחד הפירות) של השנה ב'גבעת חביבה', ועם קריאת אותם מכתבים 'מן התיק' שפרסמתם, חשבתי לנכון לספר לכם.

דני, קיבוץ יטבתה.