לפני כשנה וחצי התחיל להירקם שיתוף פעולה עם הקק"ל ועם גופים נוספים, שביסס תודעה משותפת של הערכה וכבוד ויצר הזדמנות למינוף הנושא הסביבתי בצורה משמעותית לרווחת התושבים באזור ואדי עארה. העבודה עם קק״ל מציפה דילמות וקשיים בשל האופן בו היא נתפסת בחברה הערבית. עם זאת, ובשל נכונות אמתית ומאמצים כנים של האמונים על תכנית האב ליערות בוואדי עארה לתת שירות מיטבי ולחבר את הקהילה הערבית, אנו רואים בעשייה זו חשיבות עליונה וחלק מתהליך בניית אמון הדדי היכן שבעבר לא היתה היתכנות לכך. אנשי העמותה רואים במהלכים שעושה הקק"ל בכוון הזה חשיבות רבה להקטנת הפערים בנושא הסביבתי בין הישובים היהודים לערבים שסובלים ממחסור בשטחים פתוחים ומטופחים בסביבתם. לפני כשנתיים התחילה לעבוד מחלקת תכנון הייעור של הקק"ל על תכנית אב לשיקום תחומי היערות בוואדי ערה. עמותת הסביבה האזורית של גבעת חביבה נרתמה לגיוס הראשויות למהלך של הגברת המודעות בקהילות לשמירה ואחזקה של היערות שהם תנאי להשקעה של הקק"ל וגופים נוספים בפיתוח שטחי הטבע והסביבה (למשל, במ"מ ערערה שוקמו שני יערות המוחזקים ע"י הקהילה כחלק מפעילות העמותה בשיתוף עם הקק"ל).

צעד משמעותי נוסף שקידמה העמותה, העלאת המודעות למרכיב ההיסטורי. בדיון עם הקק"ל הוכנס כמרכיב במיפוי שעליו התבססה תכנית האב (למשל, מיפוי של אתרים היסטוריים ושיום המקומות גם בשמותיהם בערבית, המהווה גם יעד חינוכי של הנכחת ההיסטוריה הפלסטינית באזור). בנוסף לתפקיד של רתימת הקהילה והטמעת נושא הקיימות הביאה העמותה את הפרויקטים בהם ראתה חשיבות והצליחה להוות מנוף אקטיבי בהכנסתם לתכנית האב (בנוסף לפרויקט נחל מיסקע של שותפות מגידו – מעלה עירון).

במסגרת תכנית האב מציעה הקק"ל 18 פרויקטים בטווחי זמן שונים לביצוע. התכנית בשלב מתקדם של עבודה עם הראשויות המקומיות בהם לוקחים חברי העמותה חלק פעיל. קק״ל רואה בעמותה שחקן חשוב בקידום תכנית האב - פיתוח קשרים עם התושבים והרשויות ומודעות סביבתית בקרב הקהילות הערביות השונות.