|
המפגש בנוי מסדנאות לקבוצות מעורבות בהנחיה משותפת (מנחה יהודי ומנחה ערבי לכל קבוצה). החלק הראשון של התהליך החינוכי,מתייחס למעגלי שייכות מתרחבים החל מהאישי, למשפחתי, קהילתי, תרבותי ולאומי. העבודה בכל מעגל שייכות מתייחסת הן למרכיבים המשותפים והן למבדילים. ההנחה היא, כי ההתעסקות בכל אחד מהמעגלים, תאפשר התמודדויות, אשר ישקפו את המורכבות שבתוכה חיים החניכים, ותחשוף את הסטריאוטיפים, את מקורות הניכור, החששות והעוינות. בכל הסדנאות יושם דגש על פיתוח מיומנויות אשר מאפשרות המשך דיאלוג לאור הפערים והקשיים. הנושאים שיודגשו בהקשר זה הם- הקשבה פעילה, מתן לגיטימציה לדעה שונה, הכלה, קבלת השונה גם במצבים של חוסר הסכמה, ביקורת עצמית, לגיטימציה להשתנות ולשינוי עמדה. החלק השני של התהליך מורכב מפעילויות, אשר מדגישות את האתגרים המעשיים במציאת פתרונות, אשר יענו על הצרכים והשאיפות של שני העמים, יחד עם ניסיון להתוות קווים להמשך פעילות, אשר תחזק את הדיאלוג ואת העשייה האזרחית המשותפת. חלק זה יכלול בין היתר את הנושאים: הכרות עם מושג הקונפליקט וגילוייו השונים בחברה הישראלית, בחינת דרכים שונות להתמודדות עם קונפליקט, בדיקת מושג האזרחות הישראלית- מי שייך?, מי רצוי?, למי נועדה המדינה? בחינה של מודלים אלטרנטיביים של אזרחות, וכיצד ניתן לפעול על מנת לשפר את המציאות בין שני העמים. תוך כדי תהליך יתקיימו שתי סדנאות חד לאומיות (אחת בסוף היום הראשון והשנייה בסוף היום השני) אשר יאפשרו עיבוד רגשי של החוויות הקשורות במפגש.
|







