שרה צבעוני – חדווה ארזי

שרה וחדווה אחיות לבית ישראלי – גרבוז – קרן, מציגות עבודות שנעשו לאחר מותה של אמן הלה.

אמן ניצולת שואה, שרדה את הגטו ומחנות ההשמדה ועלתה ארצה לבדה.

חדווה ושרה מספרות: " אמא שלנו היתה אשה מיוחדת במינה ועסקה בעבודות יד שונות ".

לאחר מות אמה, מצאה שרה אריזות רבות של " כחול לכביסה " – דפי נייר כחולים אולטרמרין ומשחה כחולה – אשר בהן נהגה אמן להשתמש להלבנה.

החומר שימש טריגר לעבודותיה של שרה.

שרה השתמשה בכחול כמו בצבעי אקוורל, חקרה דרכו את גבולות החומר והצבע ופיתחה טכניקה ייחודית.

בתחילה שרה ציירה באמצעות " הכחול לכביסה " ציורי נוף, אך ככל שחקרה יותר ויתרה על הדימויים החיצוניים ועבדה על נופי הנפש בציוריה האבסטרקטיים, ציורים גדולים שהכחול בגווניו השונים הופך לשדות צבע.

חדווה התקשתה ליצור לאחר מות אמה.

רק אחרי הביקור במוזיאון השואה בוושינגטון חזרה להתמודד עם המוות ועם היצירה.

באמצעות התחריט יצרה חדווה סידרה של עבודות העוסקות במושגים של רקמה ומרקם אנושי.

השפעת הביקור במוזיאון השואה מתבטאת בעבודותיה. חדווה בחרה דימויים מהספר " אמנים מציירים שואה " והטביעה מילים הקשורות לאמה, למוות ולשואה.

הרקמה וצילומי הרנטגן של אמה שימשו אותה כטריגר לעבודות.

העבודות אינטימיות, בעלות צבעוניות שקטה ואפרורית.

המלה אמא'לה חוזרת על עצמה מספר פעמים ומעבירה תחושה של עצב וגעגוע.

חדווה ושרה מתמודדות בדרכן האישית עם מות האם ומבטאות באמצעותה את עצמן – " אומה – הלה ".

                                                                                                             אוצרות

אתי עמרם ואסנת בן שלום    

לצפיה בכמה מתמונות התערוכה לחץ כאן